הקרון, שמספרו München 12 246 , נבנה בגרמניה בראשית המאה
העשרים לשם הובלת בקר. במהלך מלחמת העולם השנייה הובלו
בו אלפי בני אדם אל מחנות ההשמדה . כשליש מהם נפטרו עוד במהלך הנסיעה.
אל הקרון הזה, ואחרים מסוגו, נדחסו כמאה איש ללא אוורור, מזון ומים,
לנסיעה שארכה לרוב יממה או שתיים.
כך הפכה הרכבת, פאר הקדמה התעשייתית לכלי שרת בשירותו
של השטן.
קרון זה אותר בגרמניה בידי רוני דותן וטטיאנה רוגה
עיריית נתניה בראשותה של גב’ מרים פיירברג-איכר נענתה לפנייה להביאו לנתניה ובשנת 2014 הוצב הקרון במתחם בית יד לבנים מתוך אמונה כי הצבתו במקום זה תהיה עדות נצח להשמדתם של שישה מיליון יהודים בידי הנאצים, ותנחיל לדורות הבאים את הצו “לעולם לא עוד”
קמנו מאפר ובנינו חיים
במהלך המלחמה נרצחו רוב יהודי אירופה. תרבות מפוארת של למעלה
מאלפיים שנה הגיעה לקצה. השורדים, אחד מעיר ושניים ממשפחה,
אספו את שארית כוחותיהם ובחיוניות מופלאה בנו את חייהם מחדש.
הם בחרו בחיים: משפחות חדשות קמו בצל השכול וקהילות משגשגות
העניקו משמעות לחיים.
העיר נתניה קלטה אלפי ניצולי שואה, והם מצאו בה בית.
אתר זה הוקם לזכר הנספים וכסמל לתקומת הניצולים במדינת היהודים.
מעתה, תוואי השביל כולל גם את פארק אגם החורף – בו נמצאת אחת משלוליות החורף הבודדות שנותרו בשרון עם מגוון רחב של בעלי חיים אנדמיים.
כמו כן עובר השביל במתחם ההנצחה של נתניה, שבמרכזו בית יד לבנים, קרון מתקופת השואה.
להעברת למסלול באתר “שבילי ישראל”
יוזמי הפרויקט
רוני דותן, תל-אביב
טטיאנה רוגה, ברלין
שותפים
עיריית נתניה
קרן נתניה
ולדימיר שמיקוב
רכבת ישראל
תעבורה אחזקות
חברת טמבור צבעים
המועצה לשימור אתרים
ד”ר אלפרד גוטוואלד, ברלין
הרב ישראל מאיר לאו
מועדוני האופנועים בישראל
מפעלי טוף מרום-גולן
שי פרקש – מתעד ומשמר
נעמי ויוסף פרידמן
יעל ויהודה שפיגל
