אצטדיון נתניה

הקמת האצטדיון מהווה שלב חשוב בהגשמת חזון ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, הפועלת להפיכתה של נתניה למטרופולין השרון, תוך קידום ופיתוח ענפי הספורט בעיר, לצד חיי תרבות ופנאי פעילים ומגוונים

שטח אצטדיון נתניה הינו כ- 60 דונם, כאשר כ- 6,000 מ"ר מיועדים למסחר ותעסוקה.

האצטדיון כולל בשלב ראשון כ- 13,610 מקומות ישיבה (ובשלב סופי כ-24,000 מקומות ישיבה) בשני יציעים ראשיים.
באצטדיון כ -17 תאי צפייה מהודרים ו-17 מזנונים מרווחים המשרתים את קהל הצופים בנוחיות מירבית.
בנוסף, מתוכנן האצטדיון להיות למרכז פנאי, תרבות ואירועים הקולט אלפי צופים ומציע חוויה תרבותית וחברתית.
אדריכל פרויקט האצטדיון- גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים
בעלי המשרד: נתן גולדשמידט, מיקו ארדיטי ויוסי בן נעים.

מבחינה טכנולוגית
נחשב האצטדיון למתקדם ביותר בישראל ומהמתקדמים באירופה.
חדר פיקוד משוכלל השולט על המשחקים באמצעות מערכת שליטה ובקרה, הכוללת עשרות מצלמות המוצבות באצטדיון, מערכות התראה ובקרה מתקדמות ולוח תוצאות אלקטרוני בגודל של 80 מ"ר.
אצטדיון נתניה והקומפלקס סביבו מהווים חלק מהמארג העירוני של מזרח נתניה, הכולל כבר היום תעשיית היי-טק, קריית אקדמיה ומתחמי מגורים ברמה גבוהה.

עקרונות תכנוניים ותפיסה אדריכלית
האצטדיון הינו בעל מבנה אובלי, סגור מכל צדדיו וממוקם כך שציר האורך שלו הוא מצפון לדרום. כמו כן, תוכנן כך שכל אחד מן הצופים יקבל קווי ראייה אופטימליים מכל נקודה ביציעים, כאשר מערכת המעברים והכניסות לקהל תוכננו באופן המאפשר חווית צפייה איכותית, נוחה ומהנה.
היציעים תוכננו באופן מקביל לזירת המשחקים והחלק האחורי של מבנה היציעים תוכנן באופן מעוגל – תפישה זו יוצרת מבנה חזית מקומר, המתייחס לתכנית מעוגלת של המבנה, תוך יצירת שלמות של חזית ותכנית. הקירות החיצוניים של הבניין מעוגלים, במקביל לכביש טבעת חיצוני המקיף את האצטדיון. במבט חיצוני מתקבלת חזית מעוגלת שאינה מרמזת על המבנה הסימטרי הפנימי.
היציעים חולקו לשני מבנים – מבנה יציע תחתון ומבנה יציע עליון, תפישה זו יוצרת משחק תלת מימדי של היציעים, כך שמשחקי אור וצל הנופלים על היציע חושפים את המרווח הקיים בין שני חלקי היציעים (שם מותקן היציע המיוחד של מנויי זהב וכן תאים פרטיים).

חזיתות המבנה
החזיתות מאופיינות במשטחים נקיים במפלסים שונים, אשר יצרו קו אור משתנה בחזית אחת (כתוצאה מעיגול החזית).
החזיתות הינן בחיפוי מחומרים מודרניים כמו אבן גרניט, פח אלומיניום וקירות מסך.
קווי החיפוי לרוב אופקיים, אך תוכננו "שבירות" של הקו ע"י אלמנטים ניצבים ואלכסוניים, כאשר קווים אלה הובלטו או הוכנסו פנימה ממישור החזית.
את החזית "מחבקים" שני גושים גדולים ואלכסוניים, גושים אלה מחופים באבן גרניט.

חווית הצפייה
האצטדיון תוכנן בהתאם לתקנים החדשים לתכנון אצטדיוני כדורגל, וניצב בשורה הראשונה של מתקני הספורט שהוקמו במדינת ישראל, הן מבחינת בטיחות הצופים והן מבחינת חווית הצפייה.
האצטדיון מספק לקהל חוויית צפייה מקסימאלית – בהתאם לכך, תוכננו היציעים כך שהשורה הראשונה הינה במרחק של כ – 8 מטרים בלבד מהקו הלבן, תכנון המעניק קרבה מירבית לזירת המשחק.
בנוסף, בתכנון היציעים הושם דגש על כך שמכל נקודה ניתן יהיה לראות את המשחק בצורה הטובה ביותר.

"הגג המרחף"
ה"גג המרחף", שהינו גולת הכותרת של המבנה, תוכנן ללא עמודי ביניים בחזית המושבים והוא נתמך ע"י שני מגדלים בלבד, בקצות הגג. היום, כבר ברור לכל, כי הגג הינו אייקון אדריכלי וכל המתבונן בחלקו הפנימי ובחלקו החיצוני- מתרשם מאופי התכנון הייחודי, המודגש באמצעות מערך תאורה מתקדם.

בחזית הטכנולוגיה
כאמור, האצטדיון הינו המודרני והמתקדם בישראל והמערכות הממוחשבות שהותקנו בו מספקות פתרונות באופן המבטיח את משקלם ההולם של שיקולי הביטחון באצטדיון.
המערכות נבחרו והותקנו תוך ראיה כוללת של המתקן והפעלתו העתידית, הדרישות המיוחדות הנגזרות מאופי הפעילויות הצפויות, המערכות הטכניות הרבות שתידרשנה לתמיכה במערכי האבטחה, ומתוך מגמה לצמצם את עלויות כוח האדם שיידרש במהלך ההפעלה השוטפת של מתקנים אלו.
בפרויקט שולבו מערכות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ובכלל זה תכנון תשתית לקליטת מערכות טכנולוגיות מתקדמות עתידיות בתחומי הזיהוי, האבטחה והתקשורת, כגון: מערכות זיהוי ביומטריות, מערכות התרעה מפני פריצה, גידור אלקטרוני וכדומה.

חדר בקרה מרכזי
המערכות הטכנולוגיות באצטדיון, לרבות מערכות הביטחון, נשלטות מחדר בקרה מרכזי ממנו ניתן להפעיל ולתזמן את כלל המערכות.
בזמן קיום אירוע באצטדיון, ישמש חדר הבקרה את גורמי האבטחה והתפעול ויכיל את נציגי המשטרה, מד"א, כיבוי אש, וכן נציגים נוספים הנדרשים לניהול האירוע בראשות מנהל האירוע.

תאורה ייחודית
מערכת התאורה במתחם אצטדיון נתניה הינה מערכת התאורה הגדולה ביותר המותקנת בישראל ומהגדולות בעולם. מערכות דומות ניתן למצוא באצטדיונים המובלים בעולם, כגון "אליאנס" בגרמניה והאצטדיון האולימפי שבלונדון.
מערכת התאורה שהוקמה בנתניה מורכבת מ- 496 גופי תאורת LED ממוחשבים בעלי אפשרות החלפת גוון, אך למרות כמות הגופים האדירה, בשל השימוש בטכנולוגיית LED מתקדמת, צריכת החשמל הינה מזערית ושקולה לצריכת החשמל של 4 מכונות כביסה.
מיקומו הייחודי של האצטדיון, בסמוך לכביש 2 ממזרח ומסילת הרכבת הצפונית החולפת במערב, היוו גורם מרכזי בהחלטה ליצור מערכת תאורה דינאמית המאפשרת תנועה של האור במקביל לצירי התנועה המרכזיים. הקונספט שהוביל בתכנון התאורה התבסס על המבנה הארכיטקטוני הייחודי של האצטדיון, המדגיש את הגג המרחף מעל היציעים והעצמת הקשת אדירת הממדים.
באמצעות שימוש בשלושה מעגלי תאורה דינאמיים- נפרדים, ניתן לקבל אין ספור תרחישי תאורה וליהנות ממראה עוצר נשימה, המפתיע בכל פעם מחדש את החולפים באזור והמבקרים באתר.
בעזרת מערכת תאורה זו, ניתן להאיר את הגגות בצבעי הקבוצות המשחקות וליצור חוויה סביבתית -ייחודית ורבת עוצמה. על תכנון זה חתומים – גיל טייכמן וקובי רוזנטל ממשרד טייכמן- מערכות עיצוב תאורה בע"מ.

תכניות לעתיד, משחקים עתידיים
האצטדיון, העומד בסטנדרטים הגבוהים של UEFA כולל לליגת האלופות, נבחר ע"י UEFA לארח את המפעל היוקרתי – גמר אליפות אירופה לנבחרות הצעירות (U-21) בקיץ 2013 בנתניה.
בנוסף, קבוצות כדורגל מצפון אירופה הביעו התעניינות להשתמש בתקופת החורף במגרש ובמתקני האצטדיון לצורכי אימון. מהלך זה ימצב את העיר נתניה כמוקד בינלאומי בענף תיירות הספורט, בדגש על תקופת החורף. כמו כן, לצד תחרויות ספורט בינ"ל, צפוי האצטדיון לארח מגוון קונצרטים ומופעי תרבות ובידור ברמה הארצית והבינ"ל.

אצטדיון נתניה: גולת הכותרת של מתקני הספורט- לקידום ענפי הספורט בעיר
כחלק ממאמצי עיריית נתניה לעידוד אורח חיים בריא ופעיל, הושקעו במהלך השנים האחרונות משאבים רבים בפיתוח מתקני פנאי וספורט ברחבי העיר, זאת לצד פעילות ספורטיבית מגוונת המתקיימת במגוון ענפים תחרותיים ועממיים.
בסמוך לאצטדיון העירוני החדש, שהוקם בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, הקימה העירייה את מגרש האימונים הביתי של קבוצת מכבי נתניה, העומד בשורה אחת עם הסטנדרטים שמכתיב הכדורגל האירופאי.

את מגרש האימונים הקימה העירייה באמצעות החברה לפיתוח נתניה, בהשקעה של כ – 10 מיליון שקל.
המתחם, בשטח של 8 דונם, כולל מגרש חנייה וכן מבנה משרדים, מקלחות, מלתחות, מועדון, חדרי טיפול ומשרדי שופטים, בשטח של כ- 750 מ"ר, ברמת גימור גבוהה ביותר. כמו כן, הוקמו טריבונות לישיבת קהל וכן מדרגות גישה.

מתקנים חדשים אלו מצטרפים לשמגוון מתקני הספורט המתקדמים שכבר הוקמו בעיר, ביניהם:
ספורטק קריית השרון- המציע שפע של מתקנים ופעילויות ובהם מגרשי ספורט משולבים כדורסל וקט – רגל, שולחנות

פינג-פונג, מגרש גלגיליות, מתקני משחק לילדים, מתקני כושר, שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל.
ספורטק "עיר ימים"- הכולל 12 מגרשי טניס יוקרתיים, 2 מגרשי ספורט משולבים, מתקני ספורט מקורים, שבילי אופניים ומדשאות.

פארק אופניים עירוני- ראשון מסוגו בארץ, הממוקם בלב חורשת עצי איקליפטוס ותיקים ונהנה מנגישות גבוהה לכבישים ארציים ולתחנת הרכבת קריית אליעזר. הפארק נבנה לאורך כביש 57 – המחבר את נתניה לכביש 4 (צומת בית ליד) בין הרחובות פנקס, דגניה והכדר, באזור התעשייה.

בפארק המוצל מופעלים שני מסלולי רכיבה יחידים מסוגם בישראל: מסלול "קריטריום"- מסלול "סטרילי" המיועד לרוכבי אופניים בלבד המשתרע על פני 1.6 ק"מ וכולל תאורה לרכיבה בלילה וכן מסלול BMX – מסלול אתגרי לאופני BMX, שהוכר כמקצוע אולימפי, החל מאולימפיאדת בייג'ין.

כל זאת לצד מתקני "מכון וינגייט" השוכן בתחומה המוניציפאלי של נתניה ובנוסף למגוון מגרשים, אולמות ספורט ומתקני כושר הפזורים ברחבי העיר, וכן מפעלי ספורט ייחודיים- כדוגמת ליגת כדורגל החופים.